סוכרת

הפחמימות דרושות לאיזון הסוכר בדם, ולפעולת המוח. בזמן מנוחה 2/3 מכלל הגלוקוז מנוצל על ידי המוח. עודפי פחמימות נאגרים כגליקוגן בכבד ובשרירים. המוח מסוגל לנצל את הגליקוגן האצור בכבד המספיק עד 12 שעות לערך. לכן חובה לאכול פחמימות. כאשר מלאי הגליקוגן רווי, עודפי הפחמימות הופכים לשומנים ומאוכסנים בהמשך ברקמות השומניות. עודף פחמימות גורם להפרשה מוגברת של אינסולין שתפקידו כידוע להוריד סוכר מהדם. חלק נכנס לתאים וחלק נכנס למאגרי השומן. למעשה האינסולין מעביר מסר הורמונלי לאחסון השומן. פירושו של דבר כאשר ישנה רמת אינסולין גבוהה, הרקמות אינן משחררות שומן שכבר נאגר, וכך גורמות הפחמימות העודפות להשמנה מתמשכת והרסנית.

בזמנו היו שחשבו שאם לא טוב לחולי סכרת פחמימות, אזי ניתן להם הרבה חלבונים ללא פחמימות. גם היום יש החושבים לטפל בהשמנה על ידי דיאטת חלבונים (דיאטת אטקינס).

דיאטה בחוסר פחמימות ועודף חלבון ושומן גורמת לקטוזיס – הגוף מנסה להיפטר מגופיפי הקטון דרך השתנה. לפיכך כל המשקל שיורד זה איבוד נוזלים ולא פירוק שומנים. מסתבר שתזונה כזאת גורמת לעודף אינסולין. בנוסף עודף חומצות אמיניות (חלבון) בדם, הופכות למאגרי שומן בעזרת האינסולין. תאי השומן מגבירים את פעילותם ללכידת שומן מהדם פי 10. לכן כאשר מפסיקים את הדיאטה, ישנה עליה מהירה במשקל.

איקוסנואידים הם חומרים דמויי הורמונים, בעלי משך קיום קצר. פעולותיהם בגוף רבות וחיוניות. בקבוצת האיקוסנואידים נכללים: פרוסטגלנגינים, פרוסטציקלינים ולויקוטריאנים. בחלקם גורמים לדלקות, מחלות אוטואימוניות והסתיידות עורקים, ואילו אחרים להפך, מונעים תופעות כאלה.

רמה גבוהה של אינסולין בדם היא הקובעת אילו סוגים ייווצרו. בעודף אינסולין חומצת השומן הלינולאית מקבוצת אומגה 6, הופכת ברובה לחומצת שומן ארכידונית, שממנה נוצרים עיקר הפרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים המזיקים – גורמי דלקת. אם ניקח את המזונות מהחי מכילי השומן, הם מכילים כמות גדולה של חומצת שומן ארכידונית המזיקה.