זוהי תופעה של רמת סוכר גבוהה מאוד בשעות הבוקר הנובעת משחרור הורמונים באמצע הלילה. הגוף מייצר הורמונים הפועלים כנגד האינסולין. הורמונים אלה, הכוללים: גלוקגון, אפינפרין, הורמון הגדילה וקורטיזול, הגורמים לעלית רמת הגלוקוז בדם, כשיש צורך, ע"י איתות לכבד לשחרר את הגלוקוז וע"י עיכוב השימוש בגלוקוז בגוף.
באמצע הלילה יש עליה תלולה ברמת הורמון הגדילה שהגוף משחרר, המלווה בעליה תלולה של רמת הקורטיזול. הקורטיזול מעלה את ייצור הגלוקוז בכבד, כביכול להכנת הגוף לפעילות היומית לאחר תקופה של צום.
באנשים שאינם חולי סכרת, תהליכים אלו מלווים בעליה בהפרשת האינסולין ע"י הלבלב - הפנקריאס, כך שרמת הגלוקוז בדם נשארת יציבה פחות או יותר. לאנשים אם סכרת נעורים שהלבלב שלהם לא מיצר אינסולין, ולאנשים עם סכרת מטיפוס II, שהכבד שלהם עשוי לא להגיב היטב לאינסולין ולהפסיק את ייצור הגלוקוז. לאנשים אלה יכולים להיות שינויים במטבוליזם הגלוקוז במשך השינה המשפיעים על רמת הגלוקוז בדם בבוקר. הצורה האופיינית היא, שרמת הגלוקוז תעלה בין 4 לבין 8 בבוקר.
חשוב להבין שרמה גבוהה של גלוקוז בדם בבוקר יכולה גם להיגרם מסיבה אחרת. הגוף מפצה עצמו על רמות סוכר נמוכות בלילה. Rebound hyperglycemia. גם זה יכול להיגרם עקב הפרשת ההורמונים, וזה מציג את מערכת ההגנה של הגוף כנגד רמה נמוכה של סוכר.
הדרך היחידה להבדיל בין שתי התופעות הוא לבדוק את רמת הגלוקוז בדם בשעה 3 לפנות בוקר. אם רמת הגלוקוז גבוהה כנראה שהסיבה היא תסמונת השחר, אם היא נמוכה כנראה שיש Rebound hyperglycemia.

עוד על תסמונת השחר:

חולי סכרת יכולים ללכת לישון עם רמה נמוכה של גלוקוז ולקום עם רמה יותר גבוהה. לדוגמה: לפני השינה רמת הגלוקוז היא 126 ועם הקימה היא 155. או אחד שלפני השינה הרמה היא 120 ועם הקימה 200.

בכל פעם שאנחנו אוכלים רמת הגלוקוז בדם עולה. 4-5 שעות אחרי הארוחה רמת הגלוקוז חוזרת לרמה הבסיסית. כשלא אוכלים זמן מה ובמשך הלילה כשישנים, הכבד משחרר את הגלוקוז האגור כגליקוגן כדי לספק אנרגיה.

בשעות הבוקר המוקדמות, 3-4 בבוקר, הגוף מייצר הורמון גדילה הגורם לכבד לשחרר כמות נוספת של גלוקוז. זה למעשה מהלך נורמאלי ונקרא תסמונת השחר.

תסמונת השחר מופיעה באנשים בריאים וחולי סכרת כאחד. באנשים בריאים שאינם חולי סכרת, הגוף אוטומטית מייצר מספיק אינסולין ומווסת את ייצור הגלוקוז ע"י הכבד. למעשה, כשהגוף חש בעודף גלוקוז, הוא מאותת לכבד בעזרת האינסולין להפסיק לשחרר גלוקוז.

תפקידי האינסולין:

  1. מווסת את הפרשת הגלוקוז מהכבד.
  2. מאפשר כניסת גלוקוז לתאים.
  3. גורם לאחסנת הגלוקוז בכבד כגליקוגן.

המצב בחולי סכרת הוא שהם, או שלא מייצרים מספיק אינסולין או שהאינסולין המיוצר, אינו מתפקד כהלכה (תנגודת לאינסולין).

חשוב וכדאי לטפל במצב זה ולא להזניח!

מידע נוסף על תסמונת השחר:

  • www.brist.plus.com
  • dawn phenomenon יולי/ אוגוסט 2001 – www.diabetesselfmanagement.com

 

התחברו אלינו בפייסבוק