תרכובת כוהלית הנגזרת מסוכר הקסילוז (פחמימה בעלת חמישה פחמנים) המופק מתאית למחצה (המיצלולוז). מתיקותו דומה לסוכר הרגיל. נקלט בדם אך בקושי עובר את חילוף החומרים בגוף בעזרת אינסולין, אינו מעלה את רמת הסוכר בדם ולכן נסבל על ידי חולי סוכרת. מתעכל בחלקו (בערך שליש), לכן מספק פחות ממחצית הקלוריות של סוכר רגיל. נמס במים מצוי באופן טבעי בכמה מזונות: פטריות, בצל, חסה, דלעת, פטל, אצות ועוד. לכן נחשב לחומר בטוח יחסית.
תופעות לוואי:
- בכמות של מעל 10 גרם, הוא עלול לגרום לשלשול. הפרעות עיכול, גזים, התכווצויות, תסמונת המעי הרגיז או מחלת קרון וקוליטיס.
- פגיעה בכליות, חושדים כי הוא מגביר סיכון לאבני כליות.
- עליה ברמת האשלגן בדם, ירידה ברמת הזרחן.
- תופעות אלרגיות.
- בסוכריות עלולים להיות בנוסף: חומרי צבע וטעם שאינם תורמים לבריאות
- המשיכה למתוק היא כניראה משפיעה גם על הפרשת האינסולין, לכן רצויי לצמצם מתיקות מוגזמת זו, גם אם היא ללא קלוריות.