הציקלמט נמצא בשימוש משנת 1950. זהו מלח נתרן או סידן, של ציקלוהקסיל סולפמט. הוא נמכר גם תחת השם "סוכריל". מתוק כ- 300 פעם יותר מהסוכר הרגיל. בדרך כלל משמש הציקלמט כתוספת לסכרין ביחס של 1:10 (ציקלמט:סכרין) ובצורה זו אין מורגש טעמו המר של הסכרין.
תופעות לוואי:
במחקרים שנעשו בבעלי חיים התברר כי כמות גדולה מאד של ציקלמט גורמת לתופעות לוואי שונות שהחשובה ביניהן היא גרימת סרטן שלפוחית השתן. זו הסיבה מדוע אסרה FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקאי) את השימוש בציקלמאט. האיחוד האירופי הגביל את שימושו.