בשנות ה- 80 נתגלה כי מעבר הגלוקוז מהדם לרקמות נעשה ע"י שורה של נשאים הנקראים 1- ,GLU 2- ,GLU 3- ,GLU ו- 4 – GLU. הסוג הרביעי נמצא ברקמות הרגישות לאינסולין, כולל שרירי השלד, רקמות שומן, והלב. 4- GLU הוא כנראה, הנשא שמאפשר לגלוקוז לעבור מהדם לרקמות אלו. בתמונה כוללת יותר, ככל שהמעבר של הגלוקוז לרקמות יעיל יותר מתקבלות רמות יותר מאוזנות של גלוקוז בדם וזה מצידו תורם להקטנת רמות האינסולין בדם. וכך, להפך, פגם במעבר הגלוקוז יכול להביא להעלאת רמת הגלוקוז ומכך כפיצוי, עליה ברמת האינסולין.