מהו היחס בין פחמימות ו - חלבונים בדיאטה לחולי סכרת?
הפעלה נכונה של מקורות האנרגיה בגוף תלויה ביחסים בין אינסולין לגלוקוגון. האינסולין מופרש כתגובה לרמות סוכר בדם, ואילו הגלוקוגון כתגובה לרמות חלבוני המזון. כדי להגיע לאיזון העדין ביניהם, קיימים שני גורמים קריטיים: גודל הארוחה והיחס פחמימות: חלבונים.
ארוחה גדולה עתירת פחמימות משחררת הרבה אינסולין וגורמת לנפילת סוכר. נוצרת הרגשת רעב לסוכר, אז זוללים מחדש פחמימות, ואז ישנה שוב הפרשת אינסולין מוגברת. למעשה זה רעב מדומה, כי כבר נזללה כמות אוכל עצומה. בגלל הקוד ההורמונלי המשובש, מאגרי הגליקוגון בכבד ובשרירים ממשיכים להיות עמוסים, ואז עודפי הגלוקוז נאגרים כשומן. כך האדם הולך ומשמין מעודף פחמימות.
ישנו גם המרכיב הגנטי. כ 25% מגיבים באופן חלש לעודף פחמימות, כ 50% באופן בינוני, כ 25% באופן חזק, אלה האחרונים הם הסובלים בעיקר: מהשמנת יתר, טריגליצרידים, כולסטרול גבוה , לחץ דם, סכרת ועוד.
בכדי לבלום תהליך זה, החלבונים צריכים להיות כמחצית הפחמימות של אותה הארוחה.