סכרת דיאטה וטיפול טבעי

מטפורמין הוא חומר כימי המופק מחבצלת צרפתית, שנתגלתה כמורידה את רמת הגלוקוז בדם. הצמח הזה הוא רעיל לבני אדם. למטפורמין יש זמן פעולה קצר יותר ויש סיכון קטן יותר לתופעות לוואי. הוא בטוח בשימוש לאדם שבריא מכל בחינה אחרת. תרופה זו מורידה את שיעור התמותה הקשורה בסכרת, התקפות לב ושבץ ריאה או כבד.

• המטפורמין מוריד את רמת הגלוקוז בבוקר בצום ב- 25% בממוצע (בין 17-37%), לאחר ארוחה ב- 44.5% , וכן לירידה ברמת ה- HbA1C. ב- 1.5%. מטפורמין מוריד את רמת האינסולין בפלזמה, במקרים של תסמונת מטבולית בשיעור של 30%, ומוריד את הצורך בהזרקת אינסולין בחולי סכרת מטיפוס 2 ב- 15% עד 32%. מטפורמין מוכר בשמו המסחרי – גלוקופאג', או בשחרור מושהה גלוקופאג' XR.
• עודף של גלוקוז המיוצר ע"י הכבד הוא מקור חשוב לרמה גבוהה של גלוקוז בחולי סכרת מטיפוס 2, והיא הסיבה לרמה גבוהה של גלוקוז בבוקר עם הקימה. מטפורמין מפחית את ייצור היתר של הגלוקוז. הוא עוזר להוריד את רמת הגלוקוז בדם במיוחד לאחר ארוחה, ללא סכנה להיפוגליקמיה, אם נוטלים אותו לבד. הוא גם גורם לשיפור קל ברמת הכולסטרול. מחקר שנעשה במשך 10 שנים הראה שחולי סכרת שנטלו מטפורמין שיעור התמותה ירד ב- 36% ושיעור התקפי הלב ב- 39%.
• הגלוקופאג' איננו מגדיל את ייצור האינסולין. הוא מוריד את רמת הסוכר בדם ע"י הורדת ייצור הסוכר והורדת ספיגתו ובכך עוזר לגוף להגיב לאינסולין שלו עצמו. הרבה רופאים אמריקאיים רושמים עכשיו את הגלוקופאג' כתרופת הבחירה. תרופה זו הייתה בשימוש באירופה עשרות שנים לפני שנכנסה לשימוש בארה"ב.
• המטפורמין מוריד את רמת הסוכר בצום בבוקר בפרטים המצויים בקבוצת סיכון לפתח סכרת מטיפוס 2, מבלי לגרום סיכון משמעותי להיפוגליקמיה (נפילת סוכר). אולם, היפוגליקמיה כתוצאה מנטילת גלוקופאג' יכולה להתרחש באנשים זקנים, חלשים, המצויים בתת תזונה וכן כאלה שיש להם בעיות בכליות, כבד, אדרנל, או היפופיזה. היפוגליקמיה יכולה לקרות עם נטילת גלוקופאג' גם עם מדלגים על ארוחות, צורכים אלכוהול או מגזימים בפעילות גופנית.
• מטפורמין מגדיל את הרגישות לאינסולין, מוריד את רמות האינסולין בדם ומשרה הפחתת משקל צנועה. מטפורמין גורם להגדלת מספר הרצפטורים בשרירים וברקמות השומן.
• אנשים הזקוקים לתמיכה בהפחתת משקל ע"י דיאטה יפיקו תועלת נוספת מהטיפול במטפורמין.

תופעות לוואי

להלן סקירה של תרופות מדיציניות לסכרת.

לפני התחלת השימוש בתרופות, קודם כל לעבור ל:

• תזונה נכונה.
• פעילות גופנית.
• שמירה על משקל תקין.
• תוספות והשלמות מזון.

אם אלה לא עוזרים, חייבים להשתמש בתרופות.

התרופות מתחלקות לסוגים הבאים:

• סולפונילאוריות: תרופות ממריצות את הלבלב לייצר יותר אינסולין. "דיאמיקרון"
• מגליטינידים: תרופות מעודדות את הלבלב לייצר יותר אינסולין.
• ביגואנידים: קבוצת תרופות המגבירה את רגישות הרקמה השרירית לקלוט יותר גלוקוז מהדם, ומאותתת לכבד לייצר פחות גלוקוזה. ראה הרחבה בהמשך לגבי "מטפורמין".(שמות מסחריים: גלוקופאג'- Glucophage,Glucomin, retard). שימוש ממושך מפחית ויטמין B12.
• תיאזולידינדיונים: משפרות את יכולתו של האינסולין להחדיר את הגלוקוז לשרירים.
• מעכבי אלפא-גלוקוסידאז: תרופות הפועלות במעיים. שם הן פועלות על העמילן במזון. הן חוסמות את הפיכת העמילן לגלוקוז.
• אינסולין: תחליף לאינסולין הטבעי.
• תיאזידים: תרופות משתנות (פוסיד, לזיקס, דיזותיאזיד). גורמות להפרשת מינרלים מהגוף, בניהם כרום ומגנזיום. מחסור באלה מחריף את המחלה וסיבוכיה.