סוכרת

מימי קדם ועד ימינו נחשב הדבש למזון מעולה בעל תכונות מרפא ושימור. המצרים הקדומים היו שמים דבש בקברי מתיהם, היפוקרטס – אבי הרפואה הקדומה – היה מרפא מחלות במי דבש. נוסף על הפרוקטוז והגלוקוז, מכיל הדבש כמויות קטנות של ויטמינים מינרלים, חומצות אמינו, שמנים אתריים ויסודות אנטיביוטיים.

מרבית סוגי הדבש נקרשים זמן מה לאחר רדייתם. ככל שהדבש מכיל יותר פרוקטוז ופחות גלוקוז הוא משובח יותר ואינו נוטה להיקרש ולהפך. מקורם של הסוכרים האלה הוא בסוכרוז שבצוף הפרחים, אשר פורק בגוף הדבורה. איכותו נקבעת לפי צמיגותו, נקיונו, טעמו וריחו. טעמו וצבעו תלויים בסוג הפרחים מהם ניזונו הדבורים.