"סוכר הפוך" – תערובת של גלוקוז ופרוקטוז בכמויות כמעט שוות. מופק מפרוק הסוכרוז בעזרת חומצות וחוֹם.
דבש הוא סוכר הפוך מאחר והתוצר הסופי שאנו מכירים עבר כולו תהליך עיבוד על ידי הדבורה עצמה. העיבוד הנוצר באמצעות אנזימים שאותן מפיקות הדבורים, פועל על הסוכרים המרכיבים את הדבש, עד למוצר המוגמר.
במולסה רק 10% מהסוכר הוא הפוך כאשר יתר הסוכר הוא סוכרוז. הדבש מורכב כמעט בצורה שווה מפרוקטוזה (סוכר פירות) וגלוקוזה (סוכר ענבים), עשוי להכיל אחוזים בודדים של סוכרוז. ערכים גבוהים של סוכרוז מעידים על זיופו. גם הסוכר הלבן מורכב מאותם 2 סוכרים. צורת הסוכרוז אינה נטמעת בדם אלא רק לאחר פירוקה ל- 2 הסוכרים המרכיבים אותה.
צוף הפרחים שאותו הופכות הדבורים לדבש עשיר ב סוכרוז אלא שכאן מבצעות הדבורים, את מלאכת ההפיכה והפירוק בעזרת אנזימים שהן מפרישות באזור הזפק. הדבש הוא הסוכר ההפוך היחידי בטבע, ומרכיביו נספגים מיד עם אכילתם בדם ונעכלים מהר.
ההתנגדות לסוכר התעשייתי, הלבן והגולמי, אינה נובעת רק מאי יכולתו של הסוכרוז להיקלט בדם בלי פירוק מוקדם על ידי אנזימים ומיצי עיכול, אלא בשל הריכוז המלא והמופרז של פחמימות שנתגבשו בתהליך ממושך של בישול. קנה הסוכר הטבעי מכיל בסך הכל 14% סוכרוז, באיזון המתאים עם שאר מרכיביו המזינים: חלבון, תאית, אנזימים, ויטמינים ומינרלים.
מחקרים בשבטים ועמים באפריקה הדרומית הראו שקנה הסוכר מהווה חלק ניכר ממזונם ולמרות זאת הם שומרים על רמת בריאות תקינה. (אין הם סובלים ממחלות המערב הטיפוסיות – סוכרת, לחץ דם גבוה, טרשת עורקים ועוד).