מבחינים בין שני סוגי סוכרת בהריון:
1. סוכרת הריונית – המופיעה רק בעת ההיריון ובאופייה היא מטיפוס II.
2. סוכרת טרום הריונית – הקיימת כבר לפני ההיריון ועשויה להיות מטיפוס I או II.
בשני הסוגים, המחלה מסכנת את תקינות ההיריון. ככל שהסוכרת מתחילה מוקדם יותר בהריון ואינה מטופלת כראוי, הסיבוכים הנלווים אלה רבים יותר ובהם: תינוק במשקל גדול MACROSOMIA, לידה מוקדמת, היפוגליקמיה בלידה, היפוֹגליקמיה אצל העובר בלידה, פגמים בעובר ולידת ולד מת.
לחלק מהליקויים בהתפתחות העובר של נשים סוכרתיות אין עדיין הסברים הולמים. איזון רמת הגלוקוז בדם אצל נשים סוכרתיות הרות, מורכב יותר מאשר סוכרתיים רגילים, מאחר שבתקופה זו עולה ריכוזם של הורמונים שונים, כגון האסטרוגן והפרוגסטרון, המשנים את מערך הפעילות ההורמונאלית התקינה של הגוף.
סוכרת הריונית היא סוכרת מטיפוס II, המופיעה בדרך- כלל בין השבוע ה- 24 לשבוע ה- 28 להריון. בשל שכיחותה הרבה, נהוג לערוך מבחן להעמסת גלוקוז לכל הנשים בתקופה זו של ההיריון. איזון הגלוקוז בסוכרת הריונית נעשה באמצעות תזונה מתאימה, ופעילות גופנית קלה, ולעתים גם באמצעות הזרקת אינסולין 1- 3 פעמים ביום, לפי הצורך. הגם שחלק מהנשים הסובלות מסוכרת הריונית לוקות בהשמנה, אין ממליצים על תפריט דל אנרגיה אלא על תפריט שקול ומאוזן, לפי המשקל הרצוי, חשוב מאוד תפריט לפי האינדקס הגליקמי של המזונות, בתוספת רכיבי התזונה השונים הדרושים להריון.
סוכרת טרום הריונית היא סוכרת הקיימת לפני ההיריון, בצורת סוכרת מטיפוס I או II. במקרים כאלה, מומלץ לאזן ככל האפשר את רמת הגלוקוז עוד בטרם ההיריון, כדי להקטין את הסיכונים לעובר כבר בשבועות הראשונים להתפתחותו. מאחר שתפריט זה ממילא מפחית את כמות האנרגיה בהשוואה לתפריט שאישה זו הורגלה אליו, הוא גם מונע עליית יתר במשקל במשך ההריון.
כמו בסוכרת הריונית, איזון הגלוקוז מתבצע לעתים, רק באמצעות תזונה מתאימה, אך ברוב המקרים – באמצעות הזרקת אינסולין. אפילו במקרים של סוכרת מטיפוס II, הטיפול התרופתי בהריון נעשה באינסולין, ולא בתרופות היפוגליקמיות, מאחר שהן עלולות לפגום בהתפתחות העובר. במקרים של סוכרת טרום הריונית, או במקרים שבהם לקתה האישה בעבר בסוכרת הריונית, מתחילים במעקב רפואי זמן מה לפני תחילת הריון. כאשר מתגלית הפרעה באיזון הגלוקוז, נהוג להגביר את הפיקוח הרפואי על האישה ההרה ובשעת הצורך, אף לאשפזה בבית חולים עד לייצוב רמת הגלוקוז.
כאשר האישה מקבלת אינסולין, גורם ההריון, לעתים קרובות, תנודות בלתי חזויות בצריכת האינסולין. המנה הנדרשת עשויה לעלות לשיעור גדול פי שניים או שלושה מן הנורמאלי, או שהוא עשוי לרדת בצורה חדה ללא כל סיבה נראית לעין. בגלל השינויים הפרועים הללו, גדולה מאוד חשיבותן של בדיקות הסוכר בשתן ובדיקות הסוכר והאצטון בדם.