סוכרת

הלבלב הוא בלוטה כפולה המכילה: בלוטות האקוזוקריניות המפרישות לתוך צינור העיכול חומרים של רקמה אפיתליאלית, ובנוסף האיים על שם לנגרהאנס, המפרישים את ההורמונים ישר לתוך מחזור הדם.

האיים על שם לנגרהאנס בלבלב מפרישים שני הורמונים: אינסולין וגלוקגון. האינסולין מיוצר בתאי ביטא של איי לנגרהאנס.

לאינסולין תפקיד מרכזי במשק הפחמימות, הגלוקוז שבנוזל החוץ תאי זקוק לאינסולין כדי לעבור את דופן התא, שם הוא משולב במחזור חילוף החומרים. משום כך גורר אחריו חוסר אינסולין עליה של רמת הגלוקוז בדם והפרשתו בשתן, השינויים מרחיקי הלכת בחילוף החומרים של התאים מוצאים את ביטויים הקליני במחלת הסכרת. האינסולין מתפקד בעיקר כהורמון אנאבולי, דהיינו – מזרז תהליכי ייצור ובנייה (סינתזה) וכחיוני גם לתהליכי הגדילה וההתפתחות. הוא מסופק לפי דרישות הגוף ולפי כמות הגלוקוז בדם – מבחינת תזמון, ומבחינת הכמות ביחס לרמת הגלוקוז בדם. האינסולין משתתף במטבוליזם של שלושת רכיבי התזונה הגדולים: הפחמימות, השומנים והחלבונים.

רמת הסוכר בדם מושפעת גם מההורמונים הבאים: הורמון הגדילה, הורמונים של בלוטת התריס, קורטיזול ואדרנלין. כל אלה נוטים להעלות את רמת הסוכר בדם.

הגלוקגון הוא אחד הגורמים שבשעת ירידה של רמת הסוכר בדם, מביא לידי שחרור גלוקוזה מהכבד והשריר, שם היא נאגרת בצורת גליקוגן.